Chayé Sarah 5787 Raphaël Rosner La Bénédiction de "Ha-Kol" : Le Secret de l'énergie (Hesed) d'Abraham Dans la Parasha Chayé Sarah, il est dit : Genèse 24:1 "Et Abraham était vieux, avancé en jours, et l'Éternel avait béni Abraham en tout." Rachi commente selon le Midrash ad loc: "Béni Abraham en tout – « en tout » a la même valeur numérique que « fils », et puisqu'il avait un fils, il fallait le marier." Dans le Talmud, il est enseigné que « en tout » désigne

חיי שרה רפאל רוזנר ברכת "בכל": סוד החסד של אברהם אבינו בפרשת חיי שרה כתוב: בראשית כד א "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהֹוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל." רש"י מפרש על פי המדרש על אתר: "בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל – "בַּכֹּל" עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא "בֵּן", וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן הָיָה צָרִיךְ לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה." בתלמוד נאמר ש"בכל" מצביע על בתו של אברהם: בבא בתרא טז ב "'וַה׳ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל״ – מַאי ״בַּכֹּל״? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵ

Vaéra 5787 Raphaël Rosner "Entre ciel et terre : de l’essence de la révélation" Le livre de la Genèse commence par ces mots : Genèse 18, 1 "Il vit trois hommes qui se tenaient debout près de lui. Dès qu'il les vit, il courut de l'entrée de la tente à leur rencontre, et se prosterna à terre." Dans sa traduction araméenne, Onkelos (1er siècle de notre ère) énonce : Onkelos sur Genèse 18, 1 "Et l'Éternel se révéla (Veitgali) dans les chênes de Mamré, alors qu'il était as

וירא תשפז רפאל רוזנר בין שמים וארץ: על מהות ההתגלות פרשת וירא מתחילה במילים אלה: וירא יח א "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם." בתרגום לארמית אומר אונקלוס: אונקלוס על וירא יח א "וְאִתְגְּלִי לֵיהּ יְיָ, בְּמֵישְׁרֵי מַמְרֵא; וְהוּא יָתֵב בִּתְרַע מַשְׁכְּנָא, כְּמֵיחַם יוֹמָא." אונקלוס יכול היה לתרגם: "אִתְחֲזִי לֵיהּ יְיָ בְּמֵישְׁרֵי מַמְרֵא וְהוּא יָתֵב בִּתְרַע מַשְׁכְּנָא כִּמְחַם יוֹמָא" או "וַחֲמָא לֵיהּ יְיָ בְּ

Lék-lékha 5786 Raphaël Rosner Voyage vers la découverte du véritable soi Livre de la Genèse, chapitre 12, verset 1 : « Et l'Éternel dit à Abram : Va vers toi, de ton pays, de ta patrie et de la maison de ton père, vers le pays que je te montrerai. » Rabbi Moché Alchéch (XVIe siècle) et le Maharal de Prague commentent le verset : «Va vers toi-même. » L'expression « Va vers toi-même » associe un appel à l'intériorité de l'individu à un départ vers une voie indépendant

לך לך תשפז רפאל רוזנר לֶךְ לְעַצְמְךָ: המסע לגילוי ה-אני האמיתי ספר בראשית פרק יב (א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: רבי משה אלשיך (מאה ה16) והמהר"ל מפראג מפרשים על אתר: לך לך לעצמך. הביטוי "לך לעצמך" משלב בין פנייה לפנימיותו של האדם לבין יציאה לדרך עצמאית ומשמעותו המרכזית היא להתכנס בתוך עצמך, להקשיב לקול הפנימי, לערכים ולצרכים האמיתיים שלך. רובד עמוק זה נשען על הביטוי המקראי "לֶךְ-לְךָ

Noah 5787 Au-delà des eaux : La chute morale de la génération de Noé La xection de Noah Présente pour la première fois dans la Bible le terme « Déluge » ('Maboul'): « Et moi, voici que j'amène le déluge d'eau sur la terre pour détruire toute chair ayant en elle un souffle de vie sous le ciel ; tout ce qui est sur la terre expirera » (Genèse 6, 17). Rachi explique le mot « Déluge »: «Le déluge Le mot maboul (« déluge ») contient l’idée de tout « détruire » (bila), de tout « b

נח תשפז מעבר למים: הנפילה המוסרית של דור המבול פרשת נח מציגה לראשונה במקרא את המונח "מבול": "וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כׇּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע" (בראשית ו, יז). רש"י מפרש את המילה "מבול": "מַבּוּל – שֶׁבִּלָּה אֶת הַכֹּל, שֶׁבִּלְבֵּל אֶת הַכֹּל, שֶׁהוֹבִיל אֶת הַכֹּל מִן הַגָּבוֹהַּ לַנָּמוּךְ. וְזֶהוּ לְשׁוֹן אוּנְקְלוּס שֶׁתִּרְגֵּם 'טוֹפָנָא'." תפיסתו של רש"י גורסת כי המ

Béréchit 5787 Raphael Rosner Lumière cachée et obscurité créée : Du commencement de la Création jusqu'à la conscience humaine Le livre de Béréchit commence par des versets qui traitent, entre autres, de la lumière et de l'obscurité : Béréchit chapitre 1, versets 1 à 5 בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי או

בראשית תשפ"ז רפאל רוזנר אור גנוז וחושך נברא: מראשית הבריאה ועד תודעת האדם ספר בראשית מתחיל בפסוקים העוסקים, בין היתר, באור ובחושך: בראשית פרק א א "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ה וַיִּקְרָא

Haazinou 5787 Raphaël Rosner La faute comme manque et le retour à soi comme découverte de l'identité La paracha Ha'azinou est presque toujours lue le Shabbat qui sépare Roch Hachana de Yom Kippour (« Shabbat Chouva »), et le cantique tout entier traite de la faute, du châtiment, et du retour du peuple d'Israël vers le Créateur. Le premier verset de la paracha Ha'azinou commence par ces mots : Deutéronome 32, 1 « Cieux, prêtez l'oreille, et je parlerai ; et que la terre ent

האזינו תשפז רפאל רוזנר החטא כחֶסֶר והתשובה כגילוי הזהות פרשת הַאֲזִינוּ נקראת כמעט תמיד בשבת שבין ראש השנה ליום כיפור ("שבת שובה"), והשירה כולה עוסקת בחטא, בעונש, ובחזרה של עם ישראל אל הבורא. הפסוק הראשון של פרשת האזינו מתחיל במילים: דברים לב א "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי." צריך להאזין, צריך לשמוע. האם באמת אנו יודעים להאזין ולשמוע? להאזין ולשמוע אל מי או אל מה? במדרש תנחומא מקשרים את האזנה למושג התשובה: במדרש תנחומא (האזי

Nitzavim-Vayeilech 5786 Raphaël Rosner L'Énigme du Sort Humain : Gilgoul, Justice Divine et Épreuve des Justes "מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת""מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ" (פיוט מיוחס לרבי אמנון ממגנצא (מיינץ) כנראה מדובר בפיוט ארץ-ישראלי קדום) « Qui vivra et qui mourra » « Qui au terme de sa vie, et qui avant son terme » (Piyout attribué à Rabbi Amnon de Mayence ; il s'agit vraisemblablement d'un ancien piyout d'Eretz Israël) Dans la paracha de Vayeilech, on traite d

נצבים וילך תשפו רפאל רוזנר חידת הגורל האנושי: גלגול, דין אלוהי וייסורי צדיקים "מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת""מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ" (פיוט מיוחס לרבי אמנון ממגנצא (מיינץ) כנראה מדובר בפיוט ארץ-ישראלי קדום) בפרשת וילך עוסקים בפרידת משה והעברת המנהיגות ליהושע. המדרש עוסק רבות במותו של משה וכך נאמר: דברים לא יד "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ

Ki Tavo Raphael Rosner Entre prise de conscience et ingratitude Dans le cadre de son discours d'adieu au peuple d'Israël dans les plaines de Moab, Moïse a dit dans la paracha de Ki Tavo : Deutéronome 29, 2 "וְלֹא נָתַן יְהֹוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאׇזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה." ("Mais l'Éternel ne vous a pas donné un cœur pour comprendre, des yeux pour voir, et des oreilles pour entendre, jusqu'à ce jour.") Ce verset est perçu comme la d

כי תבא תשפו רפאל רוזנר בין הבשלה תודעתית לכפיות טובה כחלק מנאום הפרידה שלו מעם ישראל בערבות מואב אמר משה בפרשת כי תבא: דברים כט ג "וְלֹא נָתַן יְהֹוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאׇזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה." הפסוק נתפס כתיאור של תהליך הבשלה רוחנית ותודעתית של עם ישראל במדבר. משה רבנו פונה אל העם בתום ארבעים שנות הנדודים, ומסביר להם מדוע רק כעת, ערב הכניסה לארץ כנען, הם מסוגלים להבין ולהפנים באמת את הנסים, ההשגחה והמשמעות של הדרך שנעשתה מאז יצ

Il est écrit au sujet de la lèpre dans la paracha de Ki Têtzé : Livre du Deutéronome chapitre 24, 9 « Rappelle-toi ce que l’Éternel, ton Dieu, a fait à Miriam sur le chemin, lors de votre sortie d’Égypte. » Le verset (Dévarim 24, 9) rappelle aux enfants d'Israël le châtiment de la lèpre subi par Miriam la prophétesse, sœur de Moïse, pour avoir tenu des propos médisants (Lachon Hara) à son sujet dans le désert – et ce afin d'avertir le peuple et de l'éloigner de cet inter

כתוב בעניין הצרעת בפרשת כי תצא: ספר דברים פרק כד ט ז "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:" הפסוק (דברים כד, ט) מזכיר לבני ישראל את עונש הצרעת שספגה מרים הנביאה, אחות משה, על שדיברה עליו לשון הרע במדבר – וזאת כדי להזהיר את העם ולהרחיקו מאיסור זה: המדרש מפרט: מדרש רבה כי תצא ו ח "הֲלָכָה, אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶגַע וְהָיָה הַכֹּהֵן קְרוֹבוֹ מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לוֹ לִרְאוֹתוֹ, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים כָּל הַנְּגָעִים א

Choftim 5786 Raphaël Rosner Entre la volonté du ciel et la volonté du peuple : les vicissitudes du régime monarchique La paracha Choftim traite de la nomination du roi d'Israël et de ses devoirs : (Deutéronome 17, 14-15) "Lorsque tu seras entré dans le pays que l'Éternel, ton Dieu, te donne, que tu l'auras possédé et y seras habité, et que tu diras : 'Je mettrai sur moi un roi, comme toutes les nations qui m'entourent.'" "Tu établiras sur toi un roi que choisira l'Éte

שפטים תשפו רפאל רוזנר בין רצון שמיים לרצון העם: גלגוליו של משטר המלוכה פרשת שפטים דנה במינוי מלך ישראל וחובותיו: (דברים יז יד-טו) "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי:" "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נׇכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא." המדר